רש"י על שבת פ׳ ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת פ׳ ע״ב:א׳ רש"י על שבת פ׳ ע״ב:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

סִיד כְּדֵי לָסוּד. תָּנָא: כְּדֵי לָסוּד אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִגִּיעוּ לְפִירְקָן וְלֹא הִגִּיעוּ לְשָׁנִים, בְּנוֹת עֲנִיִּים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסִיד. בְּנוֹת עֲשִׁירִים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּסוֹלֶת, בְּנוֹת מְלָכִים — טוֹפְלוֹת אוֹתָן בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר״. מַאי שֶׁמֶן הַמּוֹר? רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר: סְטָכַת. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּיקְנוּן — שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. וְלָמָּה סָכִין אוֹתוֹ — שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן הַבָּשָׂר.

2 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

בתולה כו'. עיין בה"ה בשם הרשב"א. ועיין ברש"י כאן ד' ה' דס"ל דאם הביאה שתי שערות אף שאינה בת י"ב ובת י"ב אעפ"י שלא הביאה והטעם דס"ל דזה תליא בהך דלקמן ד' מ"ה ע"ב דתוך זמן כלאחר זמן ושם ד' מ"ט ע"א גבי תוך הפרק ועיין רש"י גיטין ד' ס"ה ע"א דס"ל כן ד"ה וכנגדן ועיין רש"י שבת ד' פ' ע"ב ד"ה שהגיעו לפרקן, ובפה"מ לרבינו שם ע"ש וכאן ד' י' ע"ב סכות אותן בשמן כו' ע"ש. ובזה א"ש מש"כ רש"י כאן ד' ג' ע"א ד"ה משמשת כו'. וקשה דהרי הני לדידן דיין שעתן אך ר"ל כגון תוך זמן הנ"ל וכמש"כ וא"ש:

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 שבת פתח ↗

2 אצבע קטנה - דרכן לסוד את כל הגוף להאדים:

3 שהגיעו לפרקן ולא הגיעו - שהביאו שתי שערות ולא באו לכלל שנים הראויות לכך ומתביישות בדבר:

4 טופלות - מושחות:

5 אנפיקנון - דתנן במנחות דף פה: אין מביאין אנפיקנון הוא שמן זית שלא הביא שליש:

6 ולמה סכין אותו - היינו שמן המור:

4 מנחות פתח ↗

בָּרַיְיתָא קָתָנֵי ״שׁוֹנֶה״. הָא לָא קַשְׁיָא, כָּאן בַּעֲבוּדָה, כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: נָר חֶצְיָהּ וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ, נָר חֶצְיָהּ וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְבִיאִין אֶת הָעוֹמֶר אֶלָּא מִן הַשָּׂדוֹת הַמּוּדְרָמוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶן חַמָּה זוֹרַחַת, וּמֵהֶן חַמָּה שׁוֹקַעַת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: עוֹמֶר הָיָה בָּא מִבִּקְעַת בֵּית מִקְלָה, כְּבַת שָׁלֹשׁ סְאִין הָיְתָה, וְשָׂדֶה מוּדְרֶמֶת הָיְתָה, וּבָהּ חַמָּה זוֹרַחַת וּמִמֶּנָּה חַמָּה שׁוֹקַעַת. נָיר חֶצְיָהּ וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ, נָיר חֶצְיָהּ וְזוֹרֵעַ חֶצְיָהּ. רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי הֲוָה לֵיהּ קַרְנָא דְּאַרְעָא, נָר חֶצְיָהּ וְזָרַע חֶצְיָהּ, נָר חֶצְיָהּ וְזָרַע חֶצְיָהּ, וַעֲבַדָה עַל חַד תְּרֵי, וּמְזַבֵּין לְהוּ לְחִיטֵּי לִסְמִידָא. וְאִם הִתְלִיעָה – פְּסוּלָה. תָּנוּ רַבָּנַן: סוֹלֶת שֶׁהִתְלִיעָה רוּבָּהּ – פְּסוּלָה, וְחִיטִּין שֶׁהִתְלִיעוּ רוּבָּן – פְּסוּלוֹת. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: בְּרוֹב חִטָּה, אוֹ בְּרוֹב סְאָה? תֵּיקוּ. בָּעֵי רָבָא: הִקְדִּישָׁן, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסֵיל – כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ. תְּנַן הָתָם: כׇּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת – פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לַח, אֲבָל יָבֵשׁ – גּוֹרְרוֹ וְכָשֵׁר. בָּעֵי רָבָא: הִקְדִּישׁוֹ, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסוּל כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ. מַתְנִי׳ תְּקוֹעַ – אַלְפָּא לַשֶּׁמֶן. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שְׁנִיָּה לָהּ רֶגֶב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. כׇּל הָאֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִיכָּן הָיוּ מְבִיאִין. אֵין מְבִיאִין לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים, וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים, וְלֹא מִן מַה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶם, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין אַנְפַּקְטָן, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם, וְלֹא מִן הַכְּבָשִׁים, וְלֹא מִן הַשְּׁלוּקִים, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל. גְּמָ׳ ״וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה״, מַאי שְׁנָא תְּקוֹעָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִתּוֹךְ שֶׁרְגִילִין בְּשֶׁמֶן זַיִת, חָכְמָה מְצוּיָה בָּהֶן. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְטֹבֵל בְּשֶׁמֶן רַגְלוֹ״ – זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן. אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ לָהֶן אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא בְּשֶׁמֶן לְשֶׁמֶן, מִינּוּ לָהֶן פּוּלְמוֹסְטוּס אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר, הָלַךְ לְצוֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב, הָלַךְ לְגוּשׁ חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לְשָׂדֶה הַלָּז, וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּים מְלַאכְתִּי, הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא? כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקְמוֹס שֶׁל חַמִּין, וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו. הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מְלֵיאָה שֶׁמֶן, וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָּמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִיקַּח – קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטּוֹל דָּמָיו. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִיבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶּרֶד וְלֹא גָּמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא עִמִּי, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא, וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רִיבּוֹא, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב״. אֵין מְבִיאִין לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים, וְהָתַנְיָא: אֵין מְבִיאִין אַנְפַּקְטָן,

« רש"י על שבת פ׳ ע״ב:א׳ רש"י על שבת פ׳ ע״ב:ג׳ »